אנגלית כחלק ממערך ההגנה שלנו

העידן בו אנו חיים הרחיב את המלחמות של ישראל אל מעבר לשדה הקרב. דרך שידורי טלוויזיה, אתרים ופורומים בעולם, עוברת כל התרחשות בשדה הקרב לתודעת אזרחים  בכל העולם. מול מצלמות כלי תקשורת מרחבי הגלובוס, אין לישראל סיכוי ללא שליחים ישראליים דוברי אנגלית רהוטה.

מאת: לורי אוברמן

בשנים האחרונות, המלחמות של ישראל אינן מתרחשות  בשדה הקרב בלבד אלא גם במסכי הטלוויזיה באמצעות המדיה הבינלאומית, ברשת ובפורמים שונים בהם הקרב על תודעת אזרחי העולם הוא קשה ומורכב. הנשק הבסיסי ללוחמה "בשטחים" אלה הוא, כמובן, השפה האנגלית. אמנם הפלסטינאים בונים את אסטרטגיית התעמולה שלהם בעת עימות על האמירה המפורסמת "תמונה טובה מאלף מילים", אך אם כבר ישראל נדרשת להחזיר אלף מילים, שתהיינה לפחות מילים ברורות ונכונות שכל העולם יוכל להבין.

ההכרה בחשיבות השפה האנגלית ב"חזית" הזאת היא קודם כל בצה"ל. בזמן שתת אלוף מוטי אלמוז הסביר לנו, אזרחי מדינת ישראל, על ההתקדמות של חיילנו במבצע צוק איתן, שליחיו דוברי האנגלית היו אלה שהופיעו מול המצלמות של CNN, אל ג'זירה, RT ועוד. סגן אלוף פיטר לרנר הוא יליד אנגליה  ובעל קריירה ארוכה ביחסי ציבור ובמדיה בצה"ל, בעוד שהקולגה שלו, סגן ליבי וייס, ילידת ארה"ב וראש דסק צפון אמריקה, מטפלת בעיקר במדיה האמריקאית.

דובר משרד החוץ וראש הממשלה הוא מרק רגב, יליד אוסטרליה, מופיע לעיתים תכופות במדיה הבינלאומית, ומבוקש מאוד על ידי הרשתות הזרות BBC, SKY,CNN ואחרות בעת שני המבצעים האחרונים בעזה, עופרת יצוקה וצוק איתן.

זירה נוספת להעברת מסרים ממלכתיים לעולם היא האומות המיוחדות (האו"ם), שם נמצאת רשימה מכובדת של  שגרירים ישראליים דוברי אנגלית אשר שירתו את ההסברה הישראלית היטב לפי שהתקדמו לתפקידים בכירים אף יותר במערכת הפוליטית בארץ. השגריר הנוכחי הוא רון פרושאור, ששירת כשגריר ישראל בבריטניה לפני המנוי לאו"ם. ד"ר דורי גולד, יליד ארה"ב שהיה שגרירנו באו"ם בסוף שנות ה-90, עדיין משמש יועץ בכיר וכפרשן בנושאים פוליטיים-אסטרטגיים ומופיע במדיה האמריקאית. יחד עם זאת, שני השגרירים הישראליים המפורסמים ביותר באו"ם היו חיים הרצוג בין השנים 1975-78, שהפך לימים לנשיאה השישי של מדינת ישראל, ובנימין נתניהו, ראש הממשלה הנוכחי, שכיהן באו"ם בין 1984-88. שניהם, כמובן, דוברי אנגלית. מה שמוכר כאחד הנאומים הגדולים שראה האו"ם מאז ומעולם, הייתה התגובה של חיים הרצוג להחלטת האו"ם בנובמבר 1975 להשוואות את הציונות לגזענות. את הנאום הנרגש הוא סיים בקריעת נייר ההחלטה האומללה על הבמה, מול הפורום למחיאות הכפיים של הקהל.

חזית נוספת וחדשה יחסית, אך מקום בו בעלי ידע טוב באנגלית לוקחים חלק פעיל בהפצת ההסברה ישראלית בעולם היא הרשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר וכדומה. במהלך מבצע צוק איתן, יהודים ותומכי ישראל בכל העולם העלו סטטוסים, תמונות, קליפים, הערות ותגובות, והשתתפו בדיונים  שונים ומגוונים ברשת. מאמציהם של אזרחים מן השורה בארץ ובחו"ל שנרתמו לקרב על תודעת העולם, התווספו למערכות ההסברה הממלכתיות של צה"ל ומשרד החוץ, וסייעו רבות לאזן את התמונה המעוות שהפלסטינאים ניסו לייצר בדעת הקהל.

המסקנה היא ברורה. בזמן שצה"ל פועל בשטח וכיפת ברזל מגנה על ערינו, דוברנו ושגרירנו, הרשמיים והלא-רשמיים, יוצאים לחזית ההסברה עולמית חמושים בשפה האנגלית. החדשה היא בכך שגם אזרחים ישראל יכולים לתרום בתחום חשוב זה. כל מה שצריך הוא חיבור לאינטרנט ואנגלית ברמה טובה. כמו כל אימון לקראת פעילות צבאית, צריך לצחצח את האנגלית ולחדד אותה ולכוון אותה למטרה.

הכותב הוא מנטור לאנגלית לבכירים, לאנשי עסקים ולמנהלים